#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה ברכות ק&quot;ש מברכין ביום?	"מברכין שבע ביום, ד&#x27; בלילה וג&#x27; ביום על שם &quot;שבע ביום הללתיך&quot; (תהלים קי&quot;ט, קס&quot;ד) וכל המקיים שבע ביום הללתיך כאילו קיים והגית בו יומם ולילה (ירושלמי ברכות פ&quot;א ה&quot;ה, טור), וביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; א&#x27;) דכתיב לפני פסוק זה תורתך אהבתי, ואחריו כתיב שלום רב לאוהבי תורתך, ובזה מרומז ג&quot;כ דקאי על ברכת ק&quot;ש שיש בה אהבה רבה ואהבת עולם. {ויש עוד מ&quot;ד בירושלמי דס&quot;ל דבלילה א&quot;צ לקרות אלא ב&#x27; פרשיות לפיכך מברך ד&#x27; ברכות להשלים לשש אבל ביום שאומר ג&#x27; פרשיות א&quot;צ לברך אלא ג&#x27; ברכות להשלים לשש}"	סימן רלו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להפסיק אחר אמירת ברכו?	"אם דעתו להתפלל עכשיו הוי כאילו התחיל הברכה לאחר שענה ברכו (מ&quot;ב ס&quot;ק א&#x27;) [ויברך אשר יצר אחר שמ&quot;ע (מ&quot;ב דרשו)]"	סימן רלו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מסיימים הברכה מעריב ערבים?	"ספרדים מסיימים ומבדיל בין יום ובין לילה כדי שיהיה מעין חתימה סמוך לחתימה, אבל אשכנזים נוהגין לומר אח&quot;כ ה&#x27; צבקות שמו קל חי וקים תמיד ימלוך עלינו לעולם ועד, ויישב הרא&quot;ש ע&quot;פ הפסוק בסוף זכריה &quot;והיה לעת ערב יהיה לאור&quot; (זכריה י&quot;ד, ז&#x27;) דמתפללין שיאיר לנו ויחשיך לשונאינו ואז ה&#x27; ימלוך עלינו לעולם ועד ונמצא דהוא מעין החתימה (טור, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;) [וכן מה שאנו אומרים ה&#x27; צבקות שמו הוא מיושב ע&quot;פ הפסוק בעמוס (ד&#x27;, י&quot;ג) עושה שחר עיפה וגו&#x27; ה&#x27; אלקי צבקות שמו (מ&quot;ב שם), והריטב&quot;א (חולין פ&quot;ז ע&quot;א) בשם רבינו אליהו מפריז פי&#x27; ע&quot;פ הגמ&#x27; שם דלאחר שאומרים בורא וגולל וכו&#x27; משמע מי שבורא יום אינו גולל אור על כן חותמים ה&#x27; צבקות שמו, וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) דביאר דכל הכוכבים בידו כקרדום ביד החוצב שאין להם שום כח] "	סימן רלו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה מקום יש להפסיק?	"בין ברקיע כרצונו לבורא (של&quot;ה, מג&quot;א ריש סימן, מ&quot;ב ס&quot;ק ב&#x27;)"	סימן רלו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הלשון גולל (אור מפני חושך)?	"ביאר הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ב&#x27;) שהעולם כדורי, וא&quot;כ הוא תמיד מסתובב והאור דוחה את החושך במקום אחד ובמקום אחר החושך דוחה את האור"	סימן רלו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד חותמין הברכה שלאחר ק&quot;ש?	"גאל ישראל ולא גואל ישראל, שנתקנה על הגאולה שעברה [וכתב הב&quot;ח דה&quot;ה במערבית שיש לחתום בלשון עבר, והמג&quot;א (ריש סימן) מיישב הנוסח על העתיד ע&quot;פ רש&quot;י דס&quot;ל דגאולה בערבית קאי גם על העתיד, אבל למעשה פסק המ&quot;ב דטוב יותר לחתום גאל ישראל כמו בשאר ימות השנה] (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן רלו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה מברכין השכיבנו?	"לשמור מן המזיקין (טור), ומבואר בגמ&#x27; דהוי כגאולה אריכתא, וביאר רבינו יונה מפני שבני ישראל התפללו במצרים שיקיים דברו ולא יתן המשחית לבא אל בתיהם לנגוף הילכך הוי מעין גאולה (ב&quot;י, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)"	סימן רלו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כיצד מסיימים ברכת השכיבנו?	"אשכנזים מסיימים ושמור צאתנו וכו&#x27; כדי שיהיה מעין החתימה, וספרדים מסיימים כי קל שומרינו ומצילנו וכו&#x27;, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ה&#x27;) ניחא ליה טפי בסיום של הספרדים שהוא הבטחה ולא תפילה דומיא דחתימה דשומר עמו ישראל דהוא ג&quot;כ הבטחה, משא&quot;כ לאשכנזים ושמור צאתנו הוי תפילה."	סימן רלו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נשים מחויבות במעריב?	"אע&quot;פ שאנשים קבלו על עצמו כחובה, נשים לא קבלו על עצמן (מ&quot;ב לעיל סי&#x27; ק&quot;ו ס&quot;ק ד&#x27;)"	סימן רלו סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לספר בין גאולה לתפילה?	"קיי&quot;ל כר&#x27; יוחנן דצריך לסמוך גאולה לתפילה אפי&#x27; בערבית ולפיכך אין להפסיק אלא לדברים שהם לצורך תפילה (עי&#x27; להלן) [דבערבית יש להקל לצורך התפילה משום תפילת ערבית רשות (רשב&quot;א, מג&quot;א ס&quot;ק א&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ד&#x27;)]"	סימן רלו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה אומרים ברוך ה&#x27; ויראו עינינו?"	"1) כתבו תוס&#x27; (ברכות ד&#x27; ע&quot;ב) מפני שהיו מתפללין בשדות ושמא נתאחר אחד לבא לביהכ&quot;נ ותקנו לומר כך כדי שחבירו יגמור תפילתו קודם שילך מביהכ&quot;נ, ויש בה י&quot;ח אזכרות כנגד שמ&quot;ע [והשו&#x27;&#x27;ע ורמ&quot;א כתבו י&quot;ח פסוקים]&lt;br&gt;2) הטור הביא מהרא&quot;ש עוד טעם שבימיהם היו יראים להתפלל שמ&quot;ע ותקנו לומר ברוך ה&#x27; במקום שמ&quot;ע שיש בו י&quot;ח אזכרות, ועכשיו שחזרו להתפלל ערבית בבתי כנסיות לא נתבטל מנהג הראשון [ואינו הפסק דהוי כגאולה אריכתא (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)]&lt;br&gt;3) הב&quot;י הביא רבינו יונה כעין זה דבתחילה היו אומרים רק ברוך ה&#x27; משום תפילת ערבית רשות ואחר שקבעוה חובה נשאר הדבר כמו שהיה. [וע&quot;ע בערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) דרוצה לפרש דליכא מח&#x27; בין תוס&#x27; והרא&quot;ש ורבינו יונה]&lt;br&gt;4) הטור הביא שיש נוהגין (רמב&quot;ן) שלא לאומרה כלל [וכן הוא מנהג א&quot;י, וביאר אג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;ב סי&#x27; ק&quot;ב) דהוא ע&quot;פ מנהג הגר&quot;א וגר&quot;ז}]"	סימן רלו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למה אומרים קדיש אחר יראו עינינו?	"לפי הרא&quot;ש אומרים קדיש דהוי כמו הקדיש שלאחר שמ&quot;ע דהיו אומרים ברוך ה&#x27; במקום שמ&quot;ע, ותוס&#x27; הביאו מרב עמרם גאון שאומרים קדיש להראות דלא בעינן סמיכת גאולה לתפילה דתפילת ערבית רשות, ותוס&#x27; חולקים עליו דאפי&#x27; למ&quot;ד תפילת ערבית רשות צריך לסמוך גאולה לתפילה (ב&quot;י), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ח&#x27;) ביאר דפשטות אמירת קדיש הוא מחמת אמירת הפסוקים, אבל חידש דאפי&#x27; ספרדים שאינם נוהגין לומר ברוך ה&#x27; אפ&quot;ה אומרים קדיש דעיקרה הוא על הגאולה העתידה [ובפרט כשאומרים ויצמח פורקניה ויקרב משיחיה] אבל דוקא מפני שמתחילה נתקנה מחמת הפסוקים ולפיכך בשחרית אין אומרים קדיש בין גאולה לתפילה דלא היה תקנה מעיקרא לומר פסוקים {ועוד פי&#x27; ר&quot;י באק דהספרדים חששו טפי לחשש ברכה לבטלה ועל כן אין אומרים ברכה אבל לא חששו לומר קדיש}."	סימן רלו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בשבת?	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; ט&#x27;) כיון שאין אומרים י&quot;ח ברכות בשבת ה&quot;ה שאין אומרים ברוך ה&#x27;, וגם מפני שלא היו יריאים כ&quot;כ מפני ששבת שומר את ישראל ומפני שהיו נוהגין להקדים קבלת שבת מבעוד יום, וגם מפני שחששו לטרחא דציבורא, ומ&quot;מ קדיש נשאר כבחול מפני שהוא עיקר הגאולה, וכמ&quot;ש למעלה. [ועי&#x27; בטור לקמן (סי&#x27; רס&quot;ז) ובב&quot;ח שם]"	סימן רלו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה דברים מותר להכריז בין גאולה לתפילה?	"מותר להכריז דברים לצורך תפילה כגון יעלה ויבא לר&quot;ח או ותן טל ומטר לברכה, ואפי&#x27; על הנסים [אע&quot;פ שהמג&quot;א (ס&quot;ק א&#x27;) מפקפק בזה מסיק דהמנהג להכריז], אבל אין להקל להפסיק בין הפרקים בערבית יותר מבשחרית (מג&quot;א שם, מ&quot;ב ס&quot;ק ז&#x27;)"	סימן רלו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לומר ברכו בין גאולה לתפילה בערבית?	"כן דגם זה נחשב כצורך תפילה להוציא מי שלא שמע ברכו [אבל הטור (סי&#x27; רל&quot;ז) כתב דאין להפסיק לומר ברכו]"	סימן רלו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם עומדים או יושבים באמירת ברוך ה&#x27;?"	"הרמ&quot;א כתב דנוהגין לעמוד דהוא במקום שמ&quot;ע, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא ממגלה עמוקות שצריך לישב [ע&quot;פ קבלה (ערוה&quot;ש סעי&#x27; י&#x27;)], וביאר הא&quot;ר (ס&quot;ק ו&#x27;) כדי להראות שאין רוצה לצאת בזה ידי חובת שמ&quot;ע [ובפרט לא יעמוד בפניו אל הקיר (שעה&quot;צ ס&quot;ק ז&#x27;), אמנם אם אינו משוה את רגליו מותר לעמוד (א&quot;א מבוטשאטש) {אכן, עדיין יש ליישב ע&quot;פ קבלה}], והכריע הא&quot;א מבוטשאטש דאם היה עומד כבר לא ישב ואם היה יושב כבר לא יעמוד, ומ&quot;מ כשמתפללין שמ&quot;ע עם הציבור ואח&quot;כ אומרים ברכות ק&quot;ש לכו&quot;ע יש לאומרה מעומד (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;), וביאר המחה&quot;ש כדי לסמוך גאולה לתפילה במקצת, והפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;) ביאר כפשוטו דכיון שכבר התפלל שמ&quot;ע אינו נראה כאילו רוצה לצאת שמ&quot;ע בברוך ה&#x27;"	סימן רלו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה פסוק יאמר להושעינו?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ב&#x27;) הביא ממטה משה שיאמר הושיענו אלקי ישעינו (דבה&quot;י א&#x27; ט&quot;ז, ל&quot;ה) דיש בה אזכרה אחת ועולה לי&quot;ח אזכרות (מ&quot;ב ס&quot;ק י&#x27;), אבל המחה&quot;ש מיישב מנהגינו לומר הושעינו ה&#x27; אלקינו וקבצנו (תהלים ק&quot;ו, מ&quot;ז) דעולה לי&quot;ט אזכרות דאחד כנגד ברכת המינים א&quot;נ ה&#x27; הוא האלקים נחשב כחדא {אבל לכאורה עדיין צ&quot;ע קצת דאפי&#x27; את&quot;ל דיש י&quot;ט אזכרות הרי אינו אלא י&quot;ח פסוקים (וכמ&quot;ש השו&#x27;&#x27;ע ורמ&quot;א), ותי&#x27; ר&quot;י באק דלרמז לברכת ולמלשינים סגי בהאזכרות לבד}"	סימן רלו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להפסיק באמצע אמירת ברוך ה&#x27;?"	"כתב הערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ב) דבין פסוק לפסוק דינו כבין הפרקים, ומן יראו עינינו עד סוף הברכה דינו כבאמצע הפרק"	סימן רלו סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם נכנס לביהכ&quot;נ מאוחר למעריב?	"אם יש לו פנאי לומר ק&quot;ש עם הברכות [חוץ מברוך ה&#x27; ויראו עינינו] יאמר כסדרן לסמוך גאולה לתפילה, ואם לאו, יתפלל שמ&quot;ע עמהם ואח&quot;כ יאמר ק&quot;ש עם ברכותיה (ב&quot;י, מג&quot;א ס&quot;ק ג&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א) "	סימן רלו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"אם דילג ברוך ה&#x27; קודם שמ&quot;ע האם אומרים אותה אח&quot;כ?"	"הט&quot;ז (ס&quot;ק ד&#x27;) ס&quot;ל שיש לאומרה אח&quot;כ, אבל הגר&quot;א במעשה רב כתב דאין לאומרה דלא נתקנה אלא במקומו ולא אחר שהתפלל ערבית, והכריע המ&quot;ב (ס&quot;ק י&quot;א) שיאמרה בלא חתימה, והערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ג) פסק כהגר&quot;א דא&quot;צ לאומרה אח&quot;כ."	סימן רלו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם נכנס לציבור בשעה שהם אומרים ברכו לערבית והוא עדיין לא התפלל מנחה?	"כתב המג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) שיתפלל מנחה בשעה שהם אומרים ק&quot;ש וברכותיה, ויתפלל ערבית עמהם ואח&quot;כ יאמר ק&quot;ש עם ברכותיה {וצ&quot;ע קצת דזהו תרתי דסתרי ביום אחד, ודוחק לאוקמיה בזמן שאינו תרתי דסתרי, וי&quot;ל דלציבור מקילין להם להתפלל תרתי דסתרי אפי&#x27; ביום אחד, אלא שעדיף ליחיד לחזור לביתו ולהתפלל ביחידות בזמנו וצ&quot;ל דכאן מיירי כשכל הציבור מתפללין בתרתי דסתרי (עם ר&quot;י באק)}, אבל כתב הפמ&quot;ג (מש&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;) דאם אפשר לו להתפלל ערבית בציבור אח&quot;כ אז עדיף להתפלל מנחה בשעה שהם מתפללין ערבית ויתפלל ערבית אח&quot;כ (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;א)"	סימן רלו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כשהוא מתפלל מנחה בשעה שהם מתפללין ערבית האם זה נחשב כתפילה בציבור?	"מבואר במג&quot;א (ס&quot;ק ג&#x27;) דאין זה תפילה בציבור, אלא שמסתפק אם זה נחשב כשעה שהציבור מתפללין [ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל (סי&#x27; צ&#x27;) דהצל&quot;ח ס&quot;ל דנחשב כתפילה בציבור, ונראה שהצל&quot;ח חולק על המג&quot;א, אבל בדעת המ&quot;ב י&quot;ל דהוא ס&quot;ל דרק במנחה ומעריב דהוא תרתי דסתרי ס&quot;ל דאינו נחשב כתפילה בציבור משא&quot;כ לגבי שחרית ומוסף (ר&quot;י באק), וכן מדויק בערוה&quot;ש (סעי&#x27; י&quot;ג) דאינו נחשב כתפילה בציבור דוקא משום דלציבור הוי לילה ולו הוי יום]"	סימן רלו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה ציורים אינו ראוי להתפלל שמ&quot;ע עמהם תחילה?	"1) בשחרית, דעדיף סמיכת גאולה לתפילה מתפילה בציבור (דרכ&quot;מ ס&quot;ק ג&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;)&lt;br&gt;2) אם יכול למצא מנין אח&quot;כ [דאז לא יבטל סמיכת גאולה לתפילה] (מ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב)&lt;br&gt;3) אם התפלל מנחה אחר פלג המנחה דאז הוא תרתי דסתרי ביום אחד {וצ&quot;ע לשון השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&#x27;) &quot;דרכו&quot;, ודחה ר&quot;י באק דאפשר דהתם גרוע טפי דגם אינו מסמיך גאולה לתפילה ומש&quot;ה מחמירים אפי&#x27; בתרתי דסתרי דשני ימים} "	סימן רלו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לדלג ברכת השכיבנו בעבור תפילה בציבור?	"אע&quot;פ שמן הסברא יהא מותר, מ&quot;מ כתבו הפוסקים שמאחר שהתחיל ברכת ק&quot;ש אין להפסיק באמצען (הליכות שלמה הל&#x27; תפילה פי&quot;ג דבר הלכה אות י&quot;ח, עמק ברכה ברכות ק&quot;ש אות א&#x27;, שלמת חיים סי&#x27; רי&quot;ז, ודלא כרצ&quot;פ פרנק) (מ&quot;ב דרשו)"	סימן רלו סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם צריך לענות אמן אחר ברכת עצמו בברכת 1) שומר עמו ישראל לעד 2) המלך בכבודו וכו&#x27;?"	"1) המחבר פסק כהרמב&quot;ם דצריך לענות אמן, אבל אנן נוהגין שלא לענות אמן (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ז) 2) לפי הגאונים דס&quot;ל דצריך לענות אמן אפי&#x27; אחר ברכה אחת ה&quot;נ צריך לענות אמן, אבל הרמב&quot;ם ס&quot;ל דאין לענות אמן אלא אחר ב&#x27; ברכות וא&quot;כ הכא אינו אלא ברכה אחת ואין לענות אמן, וכן פסק המחבר [וכ&quot;ש למנהג שלנו]"	סימן רלו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו נוסח חתימת הברכה?	"1) הרמב&quot;ם כתב המולך בכבודו, אבל המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא מעמק המלך דצריך לומר המלך בכבודו&lt;br&gt; 2) המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) הביא מעמק המלך דתיבת &quot;תמיד&quot; קאי אימלוך עלינו, אבל הא&quot;ר ס&quot;ל דקאי אלעיל המלך בכבודו תמיד, ומסיים השעה&quot;צ (ס&quot;ק י&quot;א) איך דעביד שפיר עביד [וכתב הפמ&quot;ג (א&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;) דפליגי נמי בקל חי וקים תמיד ימלוך עלינו בברכת מעריב ערבים]"	סימן רלו סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הכוונה בימלוך עלינו?	"כיון שהוא בחתימה על כרחך שהוא שבח ולא בקשה לגאולה (מג&quot;א ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&quot;ו)"	סימן רלו סעיף ד		
